

סקירת ספרות
בביליוגרפיה
ביתן, ר'. (2023). נוער בסיכון – מהו וכיצד מתמודדים עם התופעה? רעות ביתן: קרימינולוגיה.
https://reutbittan.co.il/%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%A8-%D7%91%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9F
דוד, א'. (2021). לקט-שנתון-ילדים בישראל 2021. המועצה הלאומית לשלום הילד.
The National Council for the Child
מור, ד"ר פלורה. (אוגוסט 2020). קצין ביקור סדיר (עמוד 201): פרקטיקה מקצועית מגויסת למניעת נשירה. משרד החינוך.
https://meyda.education.gov.il/files/YeledNoarBesikun/nitukshiluv21.pdf
ברינג, מ'. (2024). מגמות מדאיגות בשימוש בסמים בקרב בני נוער – דו"ח ארגון הבריאות העולמי. ארגון הבריאות העולמי.
https://www.who.int/europe/news/item/25-04-2024-alcohol--e-cigarettes--cannabis--concerning-trends-in-adolescent-substance-use--shows-new-who-europe-report
מוניקנדם, י'. (2019). התוכנית הלאומית לנוער בסיכון 360. אתר הכנסת.
https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/08121384-9e00-ea11-810f-00155d0af32a/2_08121384-9e00-ea11-810f-00155d0af32a_11_13622.pdf
סגול - הרצאות וסדנאות. (ללא תאריך). מהי התנהגות מסוכנת בקרב נוער.
https://sagol-lectures.co.il/מאמרים/מאמרים-בנושא-בני-נוער-וילדים/מהי-התנהגות-מסוכנת-בקרב-נוער
נוער בסיכון בישראל ובעולם
נוער בסיכון בעולם
דו״חות בינלאומיים מצביעים על בעיות רחבות היקף בקרב בני נוער ברחבי העולם. לפי UNESCO כ-251 מיליון ילדים ונערים ברחבי העולם אינם במערכת החינוך (קרי הנשירה או אי-התחלה של לימודים) unesco.org – למשל 33% במדינות עניות לעומת 3% בעשירות. אלימות ובריונות נפוצות גם כן: ארגון הבריאות העולמי (WHO) דיווח כי כ-42% מהנערים וכ-37% מהנערות בסקר של עשרות מדינות חוו בריונות או פגיעה חברתית who.int. לגבי עוני – UNICEF מעריך כ-900 מיליון ילדים בעולם חיים במצוקה רב-ממדית (חסרי צרכים בסיסיים של מזון, מים, בריאות וחינוך) unicef.org. בנוסף, שיעורי השימוש בסמים ובחומרים מזיקים בקרב בני נוער גבוהים במקומות רבים: לדוגמה, דו״ח של WHO-אירופה מצא כי 57% מבני גיל 15 דיווחו על ניסיון שתיית אלכוהול לפחות פעם אחת, וכ-32% דיווחו על שימוש בסיגריות אלקטרוניות who.intwho.int. בכללותן, גורמים אלה – השמטה מהשכלה פורמלית, חשיפה לאלימות ובריונות, עוני והתמכרויות – מהווים מאפיינים המגדירים נוער הפגיע בסיכון גבוה במספר רב של מדינות unesco.orgwho.int.
נוער בסיכון בישראל
דו״ח של התכנית הלאומית 360° מצא כי בערים וביישובים שבהם היא מוטמעת אותרו כ-261 אלף ילדים ובני נוער בסיכון (כ-16% מכלל הילדים והנוער בתושבי אותן רשויות) brookdale.jdc.org.il. התכנית, שפועלת משנת 2008 בשיתוף חמישה משרדים ממשלתיים, מיפתה באופן שיטתי נוער בסיכון בכ-180 רשויות (בעיקר בערים מהמעמד הסוציו-אקונומי הנמוך–בינוני) brookdale.jdc.org.il, וחיזקה שירותים חינוכיים-חברתיים בהתאם לממצאים. תחומי הסיכון העיקריים כוללים קשיים לימודיים, התנהגויות סיכון (כגון אלימות ושימוש בסמים או אלכוהול) וכן מצוקה רגשית ומשפחתית brookdale.jdc.org.ilbrookdale.jdc.org.il. נתונים נוספים מדגישים פערים במעורבות: למשל, סקר מראה 27% מהנערים דיווחו על שתיית אלכוהול כבדה לאחרונה לעומת 14% מהנערות brookdale.jdc.org.il, ושיעור הנשירה מבית-הספר גבוה יותר בקרב תלמידים ערבים (11.9% בשנת 2015) מאשר בכלל תלמידי התיכון (8.5%) brookdale.jdc.org.il. על בסיס נתונים אלו ותוצאות המיפוי המקומי, התכנית הלאומית 360° ותוכניות נוספות תכננו מענים רב-שנתיים ופרויקטים קהילתיים לחיזוק הרווחה והתמיכה בנוער בסיכון brookdale.jdc.org.ilbrookdale.jdc.org.il.
ייצוג הנושא במדיה
1
ניסוי חברתי
בתוכנית ששודרה ברשת 13 רואים ניסוי חברתי על נוער בסיכון. הניסוי הוא בעצם לבדוק אם אנשים יתעלמו או יחליטו להתערב ולעזור. בקטע רואים שני ילדים הגדול בן 16 והקטן בן 9 שההפקה שתלה ברחוב ואומרת להם באוזנייה כל פעם לבקש מאנשים שעוברים ברחוב כמה שקלים כדי לקנות אוכל ואקמול בגלל שהאח הקטן חולה. כמעט כל האנשים שעברו התעלמו מהם, חלק שמו לב ושאלו ויש אדם אחד כשהילד פנה אליו ושאל אותו אם יש לו כסף אז הבן אדם עצר ואמר שהוא יכול לקנות להם אוכל. בניסוי רואים שבאמת היה לו אכפת מהם, והוא לרגע לא היסס לעזור להם.
מה שניתן להסיק מהסרטון זה שרוב האוכלוסייה לא מתייחסת לעוולות חברתיות ורק למעטים אכפת. ספציפית לניסוי החברתי הזה שעוסק בנערים בסיכון, המסקנה היא שצריכים לתת יד לעזרה לכל נער או נערה שחיים ברחוב לבד ובסכנה. ולצערנו כיום ישנם לא מעט נערים ונערות שנמצאים בסיכון.
"מה אתם הייתם עושים", לקוח מיוטיוב {ערוץ 13} (26 ביולי 2019)
2
ריאיון בתוכנית בוקר
טלי ארז, מנכ"לית עלם, הוזמנה לתוכנית פותחים יום - עם ירדן הראל ואלעד זוהר בערוץ 13, כדי לספר על מצב בני הנוער בישראל בצל מלחמת חרבות ברזל, להשמיע את קולן וקולם של נערות ונערים הנמצאים בסיכון ולספר על התופעות הקשות בעקבות המצב. היא מביאה את הנתונים המזעזעים האלו:
20% היו מעורבים באירועי אלימות
46% מדווחים על תחושת דיכאון וחרדה
47% השתמשו בסמים ואלכוהול
51% לא השתלבו במסגרת חינוכית או חברתית
60% מבני הנוער מדווחים על תחושת בדידות
בנתונים מראים שבני נוער רבים מדווחים על מצוקות נפשיות, ידוע כי נתונים אלו יכולים להביא לתופעות נוראיות כמו הידרדרות במצבם הנפשי, אובדנות והפרעות אכילה. בכתבה מדברים על זה שבעקבות המלחמה להמון נערים ונערות ובעיקר למפונים קשה להסתגל למציאות החדשה של המלחמה וזה העמיד אותם במצב של דיכאון ואחוז הנערים שבסיכון עלה משמעותית. להמון ילדים יש טראומות והם נגררים לסמים ואלכוהול ולחלקם אפילו אין בית.
תוכנית "פותחים יום", לקוח מפייסבוק {ערוץ 13} (22 בינואר 2024)
3
"סרט "מוטלים בספק
רן דנקר, משחק בסרט הקולנוע המרגש "מוטלים בספק" לצד בני נוער שבאו מתוך המציאות שלא תמיד העירה להם פנים. הסרט "מוטלים בספק" בהשראת אירועים אמיתיים. את 11 הנערים מגלמים נערים חסרי ניסיון קודם במשחק שאותרו בעיירות פיתוח, על ידי המלהקת אורית אזולאי, והוכשרו לגלם דמויות בסרט. הסרט מציג בימוי רגיש של קבוצת שחקנים לא מקצועיים.
בסרט, רן דנקר משחק דמות שמעורבת בתאונת אופנוע, ובתור עונש הוא נידון לעבודת שירות להדריך חוג קולנוע בעיירה פיתוח במקלט שכונתי. שם הוא פוגש נערים מתוסבכים, ונתקל בחוסר תקשורת עם הנערים אך הוא בוחר לגלות סבלנות והוא מצליח להתחבר אליהם.
מוטלים בספק הוא סרט מחוספס עם הרבה נשמה. ואלירן אליה, הבמאי, שולח מבט אמפטי - המשמעות, להכיר ברגשות ובמחשבות של האדם ולראות דברים מנקודת מבט אחרת והיכולת לדמיין אותנו במקומם.
טריילר של הסרט "מוטלים בספק" העוסק בנוער בסיכון, לקוח מיוטיוב (19 בינואר 2018)
4
כתבה כתובה
1 בספטמבר בדרך כלל הוא יום שמח לכל ילד שמתחיל שנה חדשה בלימודים עם החברים שלו אבל לא בשביל כולם הוא תאריך משמח. במסגרות החינוך ברחבי הארץ יש מיליוני ילדים ובני נוער שזקוקים לשגרה נורמלית, בריאה, חברויות וחינוך. עבור עשרות אלפי נערים ונערות שהוצאו מהמסגרות ומעבירים את הימים ברחובות ,תחושת הבדידות והמצוקה רק הולכת גוברת.
בישראל יש אלפי ילדים ובני נוער בלי קורת גג וארוחה חמה.
דוח חדש של מרכז המחקר והמידע נותן מידע לתופעה הנוראית של נערות ונערים החיים ברחובות. הגיל של בני הנוער החיים ברחובות נמצא לרוב בעיקר בין 17-15. בין המקרים נערים ונערות שנחשפו לאלימות בבית, התמודדו עם משבר משפחתי סביב זהותם המינית או עזבו את הדת. רבים מהם נמצאים בסיכון יומיומי, מתגוררים במקומות שאינם ראויים לגילם ונחשפים לאלימות, עבריינות וסמים.
כתבה על בני נוער נמצאים בסכנת שוטטות ברחובות, לקוח מווינט (12.9.22)
כתבה על רן דנקר שמדבר על הסרט: "נוער בסיכון הוא קורבן של המציאות", לקוח מיוטיוב { אתר הנוער פרוגי} (22 במרץ 2018)
ארגונים ועמותות בתחום
סקר שוק
תוצאות הסקר
טופס הסקר
מסקנות הסקר
הממצאים חושפים תמונה מורכבת ומדאיגה על היחס של הציבור לנוער בסיכון. מרבית האנשים מזהים בני נוער בסיכון עם קשיים כלכליים, משפחתיים, חברתיים ורגשיים, ומיד מקשרים אותם לשימוש בסמים ואלכוהול כדרך התמודדות (44.2% מהעונים על הסקר)
בנוסף, רוב העונים על הסקר לא מכירים בני נוער בסיכון באופן אישי (47.9% מהעונים על הסקר), לא יודעים כמה נערים כאלה חיים כיום בישראל (42% מהעונים על הסקר), ולא מכירים עמותות שמסייעות להם – מלבד עמותת "עלם" (36.6% מהעונים על הסקר).
נוסף על כך, רבים מאמינים שחוסר תמיכה משפחתית, לחץ חברתי ואלימות הם מהגורמים המרכזיים שעלולים לדחוף בני נוער למצבי סיכון קיצוניים . התפיסה הרווחת היא שהיעדר טיפול מתאים עלול להוביל נערים לשימוש בסמים ואף לפגיעות עצמיות חמורות.
בנוסף, למרבה הצער, נראה שהציבור מגלה אדישות לנושא – רבים אינם בטוחים אם היו תורמים או מתנדבים לעמותות שעוסקות בסיוע לנערים בסיכון (45.5% מהעונים על הסקר), ורבים גם לא יודעים איך היו מגיבים אם היו נתקלים בנער במצוקה בסביבתם (24.6% מהעונים על הסקר).
הממצאים שגילינו בסקר מדגישים את הצורך הדחוף להעלות את המודעות לנושא נוער בסיכון
ולפעול למניעת הגעתם של נערים למצבי סיכון מלכתחילה.
נתונים סטטיסטיים ותובנות חשובות
במהלך המחקר גילינו תמונה רחבה ומורכבת על מצבם של בני נוער בסיכון בישראל ובעולם. לפי נתוני המועצה לשלום הילד, כיום חיים בישראל כ־350,000 בני נוער בסיכון - מספר גבוה במיוחד שהלך וגדל בכ־20% מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". מדובר בבני נוער המתמודדים עם אלימות, עוני, בדידות, הזנחה משפחתית, קשיים רגשיים ונשירה ממערכת החינוך. רבים מהם מחפשים שייכות ומפלט בקבוצות שוליים, מה שמוביל לעיתים לשימוש בסמים, אלכוהול והתנהגות מסוכנת. בעולם, לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), נצפית עלייה מדאיגה בשימוש באלכוהול, סיגריות אלקטרוניות וקנאביס בקרב צעירים, לצד מיליוני בני נוער שאינם נמצאים במערכת החינוך וסובלים מעוני קשה.
הנתונים האלו מראים עד כמה הדור הצעיר מתמודד עם לחצים עצומים - חברתיים, רגשיים וכלכליים, שלעיתים דוחפים אותו למצבי סיכון. אבל מאחורי המספרים יש מציאות שאפשר לשנות. העמותות בישראל כמו "עלם", "בית השנטי" ו"גשר אל הנוער" מצליחות בכל שנה להוציא אלפי נערים ממעגל הסיכון, לספק להם בית חם, תמיכה רגשית והזדמנות לחיים טובים יותר.
תובנה חשובה שעלתה מהמחקר ומהסקר שערכנו היא שרוב הציבור בישראל מבין מהו נוער בסיכון, אך אינו יודע עד כמה התופעה רחבה, או איך באמת ניתן לעזור. מכאן עולה הצורך האמיתי - להעלות את המודעות, לדבר בשפה של בני הנוער עצמם, וליצור שינוי תודעתי שיחזק את ההבנה שכל נער או נערה יכולים לבחור אחרת ולקבל הזדמנות חדשה.
מסקנות והמלצות ראשוניות
מסקנות:
מהמחקר, הסקרים והראיונות שערכנו עולה תמונה ברורה: בני נוער רבים בישראל נמצאים במצבי סיכון לא רק בגלל תנאים חיצוניים כמו עוני או אלימות, אלא גם בגלל תחושת ניתוק, בדידות וחוסר אמונה בעצמם. גילינו שהמודעות לתופעה קיימת, אך ההבנה העמוקה של שורשי הבעיה ושל הדרכים למנוע אותה עדיין חסרה. צעירים רבים אינם מודעים לעזרה הקיימת עבורם, ולעיתים בוחרים “לברוח מהחיים” במקום להתמודד. המסקנה המרכזית היא שהמניעה צריכה להתחיל מוקדם - עוד לפני שהנער או הנערה מגיעים למצב של סיכון ממשי - על ידי חיזוק הערך העצמי, מתן מקום לשיח רגשי, והבנה שהם לא לבד ושהחיים שלהם שווים שינוי.
המלצות ראשוניות:
כדי למנוע את ההידרדרות מלכתחילה, יש להשקיע בהנגשת עזרה נפשית ורגשית בבתי הספר ובקהילה, וליצור סביבה בטוחה שבה נערים ונערות יוכלו לדבר על מה שכואב לוהם בלי לפחד. מומלץ לפתח תוכניות חינוכיות שמעודדות ביטוי רגשי, אחריות אישית ובחירות נכונות, לצד קמפיינים ברשתות החברתיות המדברים בשפה של הדור הצעיר, כמו הקמפיין שלנו. בנוסף, חשוב להכשיר צוותי חינוך לזהות סימני מצוקה בזמן, ולחזק את שיתופי הפעולה עם עמותות מקצועיות הפועלות בשטח.
אסטרטגיה פרסומית:
העלאה למודעות
אנחנו רוצים להעלות למודעות את הנושא כי לפי תוצאות הסקר, 47.9 אחוזים מהעונים על הסקר לא מכירים כלל בני נוער בסיכון, זה מעיד על כך שהם אולי לא מודעים לכך שיש נערים שחווים מצבי סיכון, וזה יכול להיות אפילו החברים הכי קרובים להם.
בנוסף, 42 אחוזים מהעונים על הסקר לא יודעים בכלל כמה בני נוער בסיכון חיים בישראל כיום, שזה עצוב מאוד לדעת. אותו הדבר לגבי כמות האחוזים העדכנית לבני נוער בסיכון בישראל בעקבות מלחמת חרבות ברזל.
לאף נער או נערה לא צריכים למצוא את עצמם לבד, אבודים, וללא עתיד בטוח. כל אחד מהם יכול היה להיות אח שלנו, חבר טוב או אפילו אנחנו בעצמנו, וזו בדיוק הסיבה שאכפת לנו. בחרנו להתמקד בנוער בסיכון כי אנחנו מאמינים שהחברה לא יכולה להרשות לעצמה לוותר עליהם – לכל אחד מגיעה הזדמנות להצליח.
דרך הפרויקט שלנו אנחנו רוצים לגרום לאנשים לראות, להבין ולהרגיש את המציאות הזו, כדי שיותר בני נוער יקבלו תמיכה בזמן הנכון ויימנעו מהידרדרות למצבים קשים. המטרה שלנו היא לא רק לדבר על הבעיה, אלא לעורר שינוי אמיתי.
כדי להעלות את המודעות לנושא, נשתמש בכוחה של התקשורת – דרך כתבות, ראיונות וסרטונים שיחשפו את המציאות של בני הנוער בסיכון. ניתן להם במה לספר את סיפורם, נביא את קולם של אנשי מקצוע, כמו טלי ארז - מנכ"לית עמותת עלם, יועצת בית הספר ועוד, ונשתף סיפורים אישיים שיגעו בלב של כל מי שיקשיב. בנוסף, נשתמש ברשתות החברתיות כדי להפיץ מסרים, לעורר שיח ולקרוא לאנשים לפעול. המטרה היא לגרום לכמה שיותר אנשים להבין שהנושא קרוב אלינו יותר ממה שנדמה, ולהראות שהתערבות קטנה בזמן הנכון יכולה לשנות מסלול של חיים שלמים.
שכנוע
אחת המטרות שלנו בפרוייקט היא לשכנע נערים לא להתדרדר לסיכון ולראות את הטוב.
אנחנו רוצים להראות להם שגם יש דרך אחרת, דרך שבה אפשר ליהנות מהחיים, להשיג דברים טובים ולעשות טעויות בלי להרוס את עצמנו.
לצערנו, לפי תוצאות הסקר, 42% מהעונים על הסקר חוו מצבים נפשיים מסכני חיים, מה שמצביע על כך שיש אנשים שחווים את זה לעיתים ואנחנו כאן בשביל להזכיר להם לבחור בדרך הנכונה ולא לתת למצבים האלה לגרום להתדרדרות. אנחנו רוצים להראות את הצדדים הטובים שקורים כשבוחרים נכון, את ההצלחות, החברים האמיתיים, ההזדמנויות – את כל הדברים שהופכים את החיים ליפים.
כדי לגרום להם להיחשף אל הנושא ולהתחבר אליו,אנחנו נפיק פרסומות חברתיות, כתבות וסרטונים שנעלה לרשתות שמדברים אל הנוער בשפה שלהם ונשלב תוכן שהם אוהבים לראות כמו אקשן, מתח ורגש.
טבלת AI




%20(1).jpg)
_edited.jpg)
